גזר דין בתיק ת"פ 21123-02-10

רקע

1. 1.      הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת מתאריך 6.6.11 ב-7 עבירות של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); 4 עבירות של העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק, והטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב-1982. זאת לפי הפירוט להלן:
2. א.      ת"פ 41078-08-10 - אישום ראשון - איום בפני גב' דקלה חלימי, עובדת סוציאלית (להלן: "דקלה"): הנאשם הורשע בעבירה של איומים בשני מקרים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על-פי האמור באישום זה איים הנאשם לפגוע בגב' מרים בן עטר, פקידת הסעד המחוזית באזור הדרום (להלן: "בן עטר") בנוכחותה של דקלה, כי אם בן עטר לא תחזיר לו את בתו הקטנה, הוא יתאבד, אך לא לפני שהוא ייקח עמו כמה אנשים לקבר, וכי אם הוא לא יצליח להתאבד ויתפסו אותו, הוא יידע שהוא חוזר לכלא "כמו גבר" עם מספר מאסרי עולם. עוד איים הנאשם כי בן עטר תבין את הטעויות שלה, גם אם זה יעלה בחיי אדם.
3. ב.   ת"פ 41078-08-10 - אישום שני - איום בפני גב' שירלי סלומון, עובדת סוציאלית (להלן: "שירלי"): הנאשם הורשע בעבירה של איומים בשני מקרים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על-פי האמור באישום זה איים הנאשם לפגוע בבן עטר ואף איים כי ירצח אותה. בהמשך איים שכאשר ישתחרר הוא יעשה משהו גדול, וייקח עוד אנשים איתו, וכולם יכירו את שמו, ו"כי הוא את המאסר עולם שלו ישב עלייה".
4. ג.    21123-02-10 - אישום ראשון - איום טלפוני על בן עטר: הנאשם הורשע בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על-פי האמור באישום זה הנאשם התקשר לבן עטר ואיים עלייה באומרו כי בכוונתו "לסגור איתה חשבון". 
5. ד.   21123-02-10 - אישום שני - איום בפני מר דוד נוריאל, מאבטחה של בן עטר (להלן: "נוריאל"): הנאשם הורשע בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על-פי האמור באישום זה, בעת ביקורה של בת הנאשם בכלא, ליווה אותה נוריאל. באותו ביקור התריע הנאשם בפני נוריאל כי כדאי לו להתרחק מבן עטר, וכי הנאשם הוא זה שמנע את מותה.
6. ה.   ת"פ 21123-02-10 - אישום שלישי - איומים טלפוניים על בן עטר, הטרדה והעלבה: הנאשם הורשע בעבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין, והטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב-1982. על-פי האמור באישום זה הנאשם התקשר מספר פעמים למכשיר הטלפון הנייד של בן עטר, איים עלייה שהיא תיתן את הדין על הפשעים שהיא מבצעת כנגדו, דרש ממנה להפסיק להתערב בחייו, וכן הטיח בה כי היא מבצעת פשעים נגדו ונגד האנושות. בהמשך, השאיר הנאשם הודעה במשיבון של בן עטר. בהודעה זו גידף הנאשם את בן עטר ואיים עלייה כי היא תיתן את הדין ושתדאג שבתו תגיע אליו.
7. ו.    ת"פ 46350-03-10 - אישום ראשון - מכתב מיום 3.5.09: הנאשם הורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין. על-פי האמור באישום זה הנאשם שלח מכתב מכלא איילון אל משרדה של בן עטר. במכתב זה העליב הנאשם את בן עטר בכך שגינה אותה בכינויי גנאי כדוגמת "קאפו קונגו בן עטר", וכן השתמש כלפיה בשפה בוטה.
8. ז.    ת"פ 46350-03-10 - אישום שני - מכתב מיום 26.4.09: הנאשם זוכה מעבירת איומים, והורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין. על-פי האמור באישום זה הנאשם שלח מכתב מכלא איילון אל משרדה של בן עטר. במכתב זה ציין הנאשם כי המען הוא "קאפואיסטית בן עטר קונגו", בנוסף כינה את בן עטר בכינויי גנאי כדוגמת "היטלרית", "חולת נפש" ועוד. כמו כן, כתב הנאשם שהוא יהיה זה שצוחק אחרון.
9. ח.   ת"פ 46350-03-10 - אישום שלישי - מכתב מיום 12.4.09: הנאשם זוכה מעבירת האיומים, והורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין. על-פי האמור באישום זה הנאשם שלח מכתב מכלא איילון אל משרדה של בן עטר, כאשר השתמש במכתב זה בכינויי גנאי ושפה בוטה. בין היתר כתב הנאשם: "דמותך מזכירה לי את היטלר" ו"השם יקום דמך".

הטיעונים לעונש

1. 2.      לטענת ב"כ המאשימה יש להחמיר עם הנאשם. זאת הן לאור חומרת העבירות שביצע הנאשם, לאור הערות פוגעניות שאמר הנאשם לבן עטר אף במהלך עדותה, ולאור פסק-דין קודם שניתן בעניינו בגין מעשים דומים, אשר במסגרתו הושת על הנאשם עונש מאסר משמעותי. לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם שם לעצמו למטרה למרר את חייה של פקידת הסעד המחוזית של מחוז הדרום, גב' בן עטר, אשר כל חטאה הוא בכך שביצעה את התפקיד המוטל עליה מכוח החוק.
2. 3.      ב"כ הנאשם עתר להקל עם הנאשם ולהסתפק בימי מעצרו. לדברי ב"כ הנאשם, עבר הנאשם סבל רב עקב הוצאת בתו ממשמורתו החוקית, ועקב כך נגרמה לו מצוקה רבה. ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי חלק מהאיומים הושמעו על רקע של ביטול ביקור של בתו בכלא. חלק מהאיומים נודעו לבן עטר רק בדיעבד הואיל ולא הושמעו כלפיה. עוד טען ב"כ הנאשם לשיהוי בהגשת התלונות כאינדיקציה להעדר חשש מהנאשם. עוד טען ב"כ הנאשם למצבו הבריאותי הקשה של הנאשם, אשר סובל ממחלת הסרטן. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה מקלה במקרים דומים.
3. 4.      הנאשם חזר על דבריו לאורך המשפט, לרבות על כפירתו בכל המעשים, ואף הגיש מסמך (נע/3) אשר מפרט בהרחבה את טענותיו.

דיון

1. 5.      אין צורך להכביר מילים על החומרה שבעבירות שבהן הורשע. מדובר במקרים הנמצאים ברף העליון של עבירת האיומים. מדובר באיומים קונקרטיים ברצח במספר מקרים, אשר לא בכדי הובילו את רשויות המדינה להצמיד אבטחה קפדנית לבן עטר. ניכר כי איומים של הנאשם אשר נועדו להפחיד את בן עטר כדי לגרום לה לחדול מלטפל בעניינה של בתו במסגרת תפקידה כפקידת סעד מחוזית, הובילו להפחדתה של בן עטר והקשו עד מאוד על מהלך חייה התקין. גזר הדין צריך ליתן ביטוי לניסיונות של הנאשם להלך אימים על בן עטר, אך ורק בשל כך שביצעה את תפקידה על-פי חוק. בהקשר זה על גזר הדין לשקף את הצורך בהגנה על המתלוננת בפרט ועל פקידי סעד בכלל מפני איומים על חייהם בשל מילוי תפקידם. 
2. יפים לעניין זה דברי כב' השופט א' רובינשטיין ברע"פ 2019/11 אלי מיארה נ' מדינת ישראל (22.3.2011):
3. "אף לגופם של דברים, לחופש הביטוי מגבלות שבדין, וביניהן איומים והעלבת עובדי ציבור כבענייננו, כמו גם לשון הרע במקרים אחרים. המטיל אימה על הזולת אין הזולת צריך לפשפש ביכולותיו העתידות של המאיים כדי לברר אם יש ממש באיומים; ועובדי הציבור אינם צריכים להיחשף לחריצת לשון קללות, חירופים וגידופים מכל בר בי רב, שיקנה לו חסינות בשל חופש הביטוי. לבתי המשפט תפקיד גם בהגנה על כבודם".
4. 6.      עוד במסגרת השיקולים לחומרה יש להתייחס לתיק קודם אשר בו הורשע הנאשם בעבירות דומות של איומים, הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק (ת"פ (שלום ת"א) 1784/09. עיון בגזר הדין שניתן על-ידי כב' השופטת כוחן בעניינו של הנאשם, מעלה כי מדובר במקרים דומים. כך למשל, מציינת כב' השופטת כוחן בגזר הדין: